בניית אתר לעורכי דין – מה האתר צריך לעשות

מי באמת נוחת אצלכם

כמעט תמיד אדם במצוקה, שמחפש בטלפון, ובודק שלושה־ארבעה משרדים באותה ישיבה.

זו נקודת הפתיחה שקובעת את כל השאר. הוא לא קורא; הוא סורק וחותך. ושלוש השאלות שהוא סורק לפיהן הן: האם הם עושים בדיוק את מה שאני צריך, האם אפשר לסמוך עליהם, ואיך משיגים אותם עכשיו.

אתר שעונה על שלוש השאלות האלה בחצי המסך הראשון מנצח אתר יפה יותר שמחביא אותן מתחת לסרטון תדמית.

עמוד לכל תחום, לא עמוד "תחומי עיסוק"

זו ההחלטה המבנית היחידה שמשנה באמת.

מי שמחפש עורך דין גירושין ומי שמחפש עורך דין מקרקעין צריכים שני דפים שונים — כל אחד בשפה של אותו אדם, עם השאלות שלו והתהליך שלו. עמוד אחד שמונה אחד־עשר תחומים אומר למבקר "אנחנו עושים הכול", והוא שומע "הם לא מתמחים בזה".

וזה גם מה שקובע אם תימצאו בגוגל, כי עמוד ממוקד הוא מה שמדורג על חיפוש ממוקד. פירטנו בקידום אתרים לעורכי דין.

המחיר של זה: צריך לבחור. שלושה תחומים עם עמוד רציני כל אחד שווים יותר משמונה עמודים דקים.

מה שהכללים מתירים, ודבר אחד שהם אוסרים

כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), תשס"א-2001 מתירים במפורש:

• לפרסם באתר אינטרנט, ברשתות חברתיות וביישומונים ייעודיים
• לפרסם ידיעות משפטיות, פסקי דין ומאמרים
• להציב באתר טופס פנייה מקוון לייעוץ, בכפוף לחוק הגנת הפרטיות

ומה שאסור וישר נוגע לבנייה: אתר של עורך דין לא יכלול פרסומות של אחרים, במישרין או בעקיפין. זה שולל באנרים, תוכן ממומן וקישורי שותפים — ובפועל גם תבניות מוכנות שמגיעות עם כאלה מובנים.

לפני שמעלים — תבדקו מול הלשכה. אנחנו מצטטים את הכללים, לא מפרשים אותם, ואנחנו לא עורכי הדין שלכם.

הדבר שהכי מזניחים: מי האנשים

עמוד "אודות" שכתוב בגוף שלישי על "משרד מוביל בעל ניסיון רב" לא אומר כלום.

מה שכן עובד: עמוד לכל עורך דין במשרד — שם, תמונה אמיתית, תחומי עיסוק, השכלה, ותק, ומאמרים שהוא כתב. זה חשוב פעמיים: בפני המבקר, שמחליט אם לסמוך, ובפני גוגל, שבתחום המשפטי בודקת מי עומד מאחורי התוכן בקפדנות יתרה.

מאמר חתום בשם שותף שווה יותר מעשרה אנונימיים.

הטופס, והטעות שראינו אצל עצמנו

שני כללים: כמה שפחות שדות, והוכחה שהוא עובד.

שם, טלפון ומשפט אחד מספיקים. כל שדה נוסף מוריד פניות, ובמצוקה זה מוחרף.

ותמלאו אותו בעצמכם עם פרטים אמיתיים ותוודאו שההודעה הגיעה. אנחנו מתעקשים על הבדיקה הזו כי היא נכשלה אצלנו — הטופס הציג "הפנייה נשלחה בהצלחה" ולא שלח כלום, על פני 47 דפים. פירטנו ב10 הטעויות שמצאנו.

וטלפון לחיץ בראש המסך. חלק גדול מהפונים לא ימלאו טופס בכלל.

כמה זה עולה

המספרים שלנו:

• אתר תדמית — מ-5,000 ש"ח
• אתר מתקדם עם מערכות — מ-10,000 ש"ח

למשרד עורכי דין טיפוסי, אתר תדמית עם עמוד לכל תחום התמחות ועמודי פרופיל הוא ההיקף הנכון. מה שמזיז את המחיר כלפי מעלה זה בעיקר כמות העמודים והאם התוכן נכתב מאפס.

ומה שבאמת לוקח זמן זה התוכן, לא הפיתוח. הרחבנו על ההיקפים בבניית אתר תדמית.

מי כותב את התוכן

זו השאלה שהכי מעכבת פרויקטים, ובמשרד עורכי דין היא חריפה במיוחד — כי אי אפשר להאציל את הידע.

מה שעובד בפועל: אתם מדברים, מישהו אחר כותב. חצי שעה שבה שותף מסביר בעל פה מה קורה בתיק גירושין טיפוסי הופכת לעמוד טוב יותר מכל מה שכותב תוכן יפיק לבד. אחר כך עורך דין עובר ומאשר.

ומה שלא עובד: להתחיל את הבנייה ולהחליט "נסדר תוכן בסוף". זה הרגע שבו אתרים נתקעים חודשים.

מה לא צריך

סרטון תדמית בפתיחה. הוא דוחה את התשובה לשלוש השאלות ומאט את הטעינה.

תמונות סטוק של פטיש בית משפט ומאזניים. כולם משתמשים בהן, ולכן הן לא אומרות עליכם דבר.

ובלוג שיתעדכן פעם בשנה. עדיף חמישה עמודי תוכן רציניים שנשארים נכונים, מאשר בלוג שהעדכון האחרון בו משנה שעברה — זה מעיד על משרד שנטש את האתר.

מה לבדוק בהצעה שקיבלתם

מי כותב את התוכן ומי מאשר אותו. זה הסעיף שהכי משפיע על לוח הזמנים והכי מעורפל בהצעות. במשרד עורכי דין חייב להיות ברור מי במשרד עובר על כל עמוד לפני שהוא עולה.

האם מספר העמודים כולל את עמודי ההתמחות ואת הפרופילים. הצעה ל"אתר בן חמישה עמודים" לא תכסה שלושה תחומים ושני שותפים.

מה קורה אחרי ההשקה. מי מעלה מאמר חדש, ובאיזה מחיר. אתר משפטי שאי אפשר לעדכן בלי לקרוא לספק בכל פעם — יפסיקו לעדכן אותו.

ואם יש גישה לקוד ולתכנים. התוכן הוא שלכם, וצריך להיות אפשר לקחת אותו.

שאלות נפוצות

כמה עמודים צריך אתר של משרד עורכי דין?

בדרך כלל עמוד בית, עמוד לכל תחום התמחות שבחרתם, עמוד פרופיל לכל עורך דין ועמוד יצירת קשר. זה מגיע לשבעה עד עשרה עמודים במשרד קטן, וזה מספיק לגמרי.

כמה זמן לוקח לבנות?

הפיתוח עצמו הוא שבועות. מה שקובע את לוח הזמנים בפועל זה התוכן — משרד שהכין את החומר מראש מסיים מהר, ומשרד שמתחיל לחשוב על זה אחרי שהעיצוב מוכן מתעכב חודשים.

מותר לשים טופס פנייה באתר?

כן. כללי לשכת עורכי הדין מתירים במפורש טופס פנייה מקוון לייעוץ, בכפוף לחוק הגנת הפרטיות. מה שאסור הוא לכלול באתר פרסומות של אחרים.

צריך אתר אם יש פרופיל עסקי בגוגל?

הפרופיל מביא את הפנייה הראשונה ולעתים קרובות הוא מקור הפניות הגדול יותר, אבל מי שמתלבט בין שלושה משרדים נכנס לאתר כדי להכריע. השניים עושים עבודה שונה וכדאי להתחיל מהפרופיל.

שורה תחתונה

תענו על שלוש השאלות בחצי המסך הראשון, תנו עמוד לכל תחום, תחתמו בשם, ותוודאו שהטופס שולח.

דברו איתנו אם תרצו שנעבור על זה, או ראו את שירות בניית האתרים.